 |
| אחותי הקטנה ממני בשנתיים, ציפי אגם, קודם חג'בי |
8.12.2015, נר שלישי של חנוכה, יום שלישי,
פעמיים כי טוב.
בבוקר הנייד שלי צפצף והודיע לי שלאחותי ציפי, יש היום יומולדת.
היום לפני 62 שנים, נולדה לי אחות קטנה, וניתן לה השם: פייגה - ציפורה, ע"ש סבתי מצד אימי ז"ל,
שנספתה בשואה.
הייתי בת שנתיים בלבד כשאחותי הקטנה נולדה.
מצד אחד זה היה כיף לגדול יחד כתאומות, אך מהצד האחר, חשוב היה לי
לשמור על מעמדי כאחות הגדולה.
בהגיעי לגיל 5, הלכתי לגן חובה.
כל בוקר
אימי לקחה אותי לגן כשבזרועותיה אחותי ציפי... העוזרת גננת הייתה מקבלת אותי, ואימי הייתה חוזרת הביתה עם אחותי ציפי, שהייתה בת 3...
השגרה הזו הייתה מכוננת עבורי... כך היה ברור שאני כבר בוגרת ואחותי עדיין תינוקת...
ואז יום אחד, בהפתעה מהסוג שילווה אותי כל חיי בהמשך, יום אחד הכל השתנה... העוזרת גננת קיבלה אותי כרגיל, אמרתי לאימי שלום, ועמדתי לרוץ אל ארגז המשחקים, כרגיל... ואז אימי הורידה מידיה את אחותי ומסרה אותה
לעוזרת הגננת...
מיהרתי לשאול את אימי: מה? את משאירה את ציפי כאן והולכת?
אימי השיבה מבלי להביט אלי: כן, גם ציפי הולכת לגן.
זה כל יום? שאלתי.
כן, כל יום, גם ציפי תהיה יחד אתך בגן.
באותו רגע חרב עליי כל עולמי... אחותי התינוקת, יחד איתי בגן של הגדולים?
ואז התברר לי, שבאותו
יום צורפו לגן עוד ילדים בגיל של אחותי, והיו בחדר 2 מעגלים... מעגל הקטנים ומעגל
הגדולים.
בדיעבד, אני יודעת שזה היה פרי תכנון של תעשיית הרצח שבחשה בחיינו כבר אז.
אימי כמובן ראתה בסידור הזה צ'ופר, בהיותה בעלת חנות ירקות באותה תקופה, והמצב הזה הקל על יומה.
אימי כמובן ראתה בסידור הזה צ'ופר, בהיותה בעלת חנות ירקות באותה תקופה, והמצב הזה הקל על יומה.
מבחינתי, התברר לי שנעשה שימוש באחותי כדי להתעלל בי...
כך למשל, יום אחד אחותי ציפי רצה אלי מלווה בילדים בני גילה, וסיפרה לי שילד מסוים דחף אותה ולקח מידיה צעצוע ששיחקה בו...
בעניינים מסוג זה ידע כל ילד בגן שהכתובת היא עוזרת הגננת... אך אחותי פנתה אלי, והיא הייתה מלווה בעוד ילדים, שכולם חזקו את דבריה...
כאחות בוגרת, שתפקידה לשמור על אחותה הקטנה, מיד יצאתי אל הילד, שמסתבר, חיכה לי במקום מסוים, ואמרתי לו: למה?
כך למשל, יום אחד אחותי ציפי רצה אלי מלווה בילדים בני גילה, וסיפרה לי שילד מסוים דחף אותה ולקח מידיה צעצוע ששיחקה בו...
בעניינים מסוג זה ידע כל ילד בגן שהכתובת היא עוזרת הגננת... אך אחותי פנתה אלי, והיא הייתה מלווה בעוד ילדים, שכולם חזקו את דבריה...
כאחות בוגרת, שתפקידה לשמור על אחותה הקטנה, מיד יצאתי אל הילד, שמסתבר, חיכה לי במקום מסוים, ואמרתי לו: למה?
הילד פרץ בבכי הזוי, הייתי המומה, בהמשך חיי למדתי שתעשיית הרצח מלמדת טכניקה של בכי עם דמעות תנין... ואז יצאה העוזרת גננת, והודיעה
לי שאני בעונש כי גרמתי לילד לבכות ואני לא נכנסת לשעת ריכוז, וכך נותרתי לבדי בחצר בזמן
שכולם, גם אחותי, נכנסו לשעת ריכוז.
מסתבר, כי אחותי ציפי והילדים בני גילה כמו גם עוזרת
הגננת, הופעלו על ידי גורמים זדוניים שביכולתם להפעיל ילדים ומבוגרים לבצע
את רצונם...
דפוס התעללות זה חזר על עצמו גם בבית הספר היסודי בו למדנו אחותי
ואני - ממלכתי א' ע"ש ויצמן בלוד.
 |
| אחותי ציפי ואני בחצר ביתינו בלוד |
***
אדמונד בורק - כל שנחוץ לו לרוע כדי לנצח הוא אנשים טובים שלא עושים מאום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה