שמי מלכה טייכר-מילר, ואני גרה זה עשור רביעי בבניין שברופין 40 תל אביב, בקומת קרקע נמוכה, בדירה שרכשתי בדמי מפתח, אשר בעת הרכישה, עבר השביל המוביל לדירתי בתוך גינה.
לאחר שבעל הבית, יעקב שטיינפלד נרצח, והיורשים השתלטו על הבית, התחלתי לסבול מאיומים, מנזקים שוטפים לרכושי, עד שבוקר אחד קמתי וגיליתי שחזית דירתי הפכה לחניה, כולל השביל המוביל לדירתי...
כאשר פניתי לעיריית תל אביב לדווח על בנייה בלתי חוקית, התברר לי שעבריינים בכירים בעיריית תל אביב נתנו רישיון ליורשים לבצע נגדי את הפשע הזה...
מצאתי עצמי בבית משפט, מתחננת בפני השופטת המושחתת ורדינה סימון, שתוציא צו מניעה על השביל ששימש אותי כל השנים לדירתי, שדם אותו הפכו היורדים לחניה פלילית, למפגע תברואתי ומונע ממני לעשות שימוש נאות בביתי...
והתברר לי שגם השופטת הזונה, ורדינה סימון משתפת פעולה עם היורשים לחיסולי...
לבסוף לאחר 5 שנים של התעללות צרופה וזדונית מצידה של השופטת, היא נתנה לי את הצו הזה... אך בעלי הבית תאבי הדם והבצע, לא התכוונו לכבדו והם זממו להשתלט על חזית דירתי, ולחסל גם אותי.
וכך, בנובמבר 2015 קמתי בבוקר ומצאתי הרס וחורבן כללי שביצעו בעלי הדירה בחזית דירתי, הכולל בין היתר, עקירת עצים, שבירת עציצים, ניסור עמודים, שבירת חלון ביתי, שולחן וכל מה שהשקעתי בחיי.
הזמנתי למקום משטרה אך נאמר לי שעלי להגיש תלונה בתחנת המשטרה ועשיתי זאת חרף הידיעה ששוטרי מרחב ירקון, כיום, תחנת לב ת"א, הם עמוד השדרה של הפשע הזה.
לאחר שהסברתי לחוקר, רס"ר רחמים מולה, את מהות תלונתי, הוא נתן לי דפים חלקים ואמר לי לרשום את תלונתי בעצמי... וכך עשיתי.
כשמסרתי את תלונתי, סרב רס"ר רחמים מולה, לתת לי אישור על התלונה... לאחר שהתעקשתי, הוא נתן לי אישור זמני.
לאחר שבעל הבית, יעקב שטיינפלד נרצח, והיורשים השתלטו על הבית, התחלתי לסבול מאיומים, מנזקים שוטפים לרכושי, עד שבוקר אחד קמתי וגיליתי שחזית דירתי הפכה לחניה, כולל השביל המוביל לדירתי...
כאשר פניתי לעיריית תל אביב לדווח על בנייה בלתי חוקית, התברר לי שעבריינים בכירים בעיריית תל אביב נתנו רישיון ליורשים לבצע נגדי את הפשע הזה...
מצאתי עצמי בבית משפט, מתחננת בפני השופטת המושחתת ורדינה סימון, שתוציא צו מניעה על השביל ששימש אותי כל השנים לדירתי, שדם אותו הפכו היורדים לחניה פלילית, למפגע תברואתי ומונע ממני לעשות שימוש נאות בביתי...
והתברר לי שגם השופטת הזונה, ורדינה סימון משתפת פעולה עם היורשים לחיסולי...
לבסוף לאחר 5 שנים של התעללות צרופה וזדונית מצידה של השופטת, היא נתנה לי את הצו הזה... אך בעלי הבית תאבי הדם והבצע, לא התכוונו לכבדו והם זממו להשתלט על חזית דירתי, ולחסל גם אותי.
וכך, בנובמבר 2015 קמתי בבוקר ומצאתי הרס וחורבן כללי שביצעו בעלי הדירה בחזית דירתי, הכולל בין היתר, עקירת עצים, שבירת עציצים, ניסור עמודים, שבירת חלון ביתי, שולחן וכל מה שהשקעתי בחיי.
הזמנתי למקום משטרה אך נאמר לי שעלי להגיש תלונה בתחנת המשטרה ועשיתי זאת חרף הידיעה ששוטרי מרחב ירקון, כיום, תחנת לב ת"א, הם עמוד השדרה של הפשע הזה.
לאחר שהסברתי לחוקר, רס"ר רחמים מולה, את מהות תלונתי, הוא נתן לי דפים חלקים ואמר לי לרשום את תלונתי בעצמי... וכך עשיתי.
כשמסרתי את תלונתי, סרב רס"ר רחמים מולה, לתת לי אישור על התלונה... לאחר שהתעקשתי, הוא נתן לי אישור זמני.
***
יהודית לויט, האימא, איימה עלי, שאם אני לא אעזוב את הדירה יהיה לי רע, ולא הבנתי איך יהיה לי רע, כי היא התגורה בכתובת אחרת... ואז בוקר אחד אני קמה ומגלה, שכל חזית ביתי הפך לחנייה, כולל השביל שמוביל לדירתי, ואין לי מעבר לדירתי.
קצת לפני כן נכנסה מירית להתגורר בבנין וקצת אחרי זה מתה יהודית מסרטן, ושתי בנותיה ירשו את הבנין ממנה:
יונית ויס נשואה לעורך דין זאב ויס
פניתי לעורך דין, שיבקש עבורי צו הריסה, אך העורך דין עבד עליי ואמר, שאני יכולה להוציא רק צו מניעה על המעבר שלי.
5 שנים טוטרתי בבית משפט עד שהשופטת ורדינה סימון, נתנה לי את הצו מניעה, אך ביום שלאחר פסק הדין המשיכו מכוניות לחנות על השביל כאילו כלום.
לציין, שפניתי לעיריית תל אביב, ונאמר לי שהחניה אושרה עבור כל דיירי הבית, ויש מקום רק ל-2 כלי רכב, אך המקום בפועל מכיל לפעמים 4 כלי רכב.
גם המדרכה שלפני הכניסה לשביל שלי משמשת לחניה, להתגרות ולחסימת דרכי.
מאחר שכך, הקמתי מעקה, שעלה לי 3,000 ש"ח, ושתלתי עצים ופרחים מחדש, לאחר שנעקרו עבור הקמת החניה הפלילית.
אציין, שכעבור זמן קצר, מצאתי את גופת שכנתי אסתר רבינוביץ בת חיים ז"ל, שנרצחה כביכול בהתקף לב, כמו בעל הבית, יעקב שטיינפלד. {אסתר רבינוביץ התגוררה בדירה הצמודה לדירתי, והיורשים השתלטו על דירתה}.
אני רוצה לציין, שאם בעל הבית, יעקב שטיינפלד, לא היה מת, אז הייתה סכנה שבעלת הבית יהודית לויט הייתה מתה לפניו ממחלת הסרטן, והחניה לא הייתה יכולה להיבנות, כי יעקב שטיינפלד לא היה מעוניין בזה.
וכאן אני מגיעה לתלונתי בגינה באתי היום למשטרה:
לפני מספר ימים התגלתה סתימה בביוב העובר על השביל צמוד לדירתי. הפועלים שפתחו את הביוב, הציעו לבעלת הבית להחליף את הצנרת, בין 2 נקודות הביוב שעל השביל, זאת שמעתי, כי השיחה התנהלה ליד דלת ביתי.
כדי לחפור, היה צורך להכניס דחפור, ולשם כך היו צריכים לנסר את המעקה שהתקנתי ב-3,000 ש"ח.
אני רוצה לציין, ששום דבר לא נעשה בתיאום ושיתוף פעולה איתי... בדיוק כמו שנבנתה החנייה... כאשר הגעתי בלילה הביתה גיליתי את החבלה.
הדבר גרם לי לתחושות תסכול קשות.
למחרת פתאום הופיע הקבלן {פרטי רכבו ושמו מופיעים באירוע 181 מתאריך: 26.11.2015}, הוא הופיע עם עוד בחור, וראיתי אותם מצביעים על העץ שטיפחתי שנים רבות מול חלון ביתי... הבנתי שהם זוממים להרוס לי את העץ, אז אמרתי לקבלן, שזה עץ פרטי שלי, ואני מבקשת לא לגעת בו... הקבלן אמר בסדר, אך בערב כשחזרתי גיליתי שהעץ נוסר בצורה זדונית.
שתקתי, קיוויתי שרק בזה מדובר, ואז אתמול בלילה, 25.11.2015 חזרתי וגיליתי שכל העצים שלי נעקרו, עצים שעלו לי הרבה כסף, שמאז המשפט (צו המניעה) אני מטפחת אותם... כולל, אדמה, גיזום, ניקוי יומיומי ועוד.
העצים שנעקרו, הונחו בערימה על המדרכה ממול, שמכונית הזבל תאסוף, ניגשתי וסחבתי מתוך הערימה 3 עצים וכמה עציצים שגם נזרקו בערימה, להצילם...
הנזק שנגרם לי הוא גדול, ובעיקר כואב... בשטח הגינה הונחו ברזלים הכנה לביטון.
הזמנתי ניידת (אירוע 503) - השוטר דיויד צילם ואמר לי לפנות בבוקר למשטרה... השוטר ניסה לדבר עם מירית לויט, הוא ניגש ודפק על דלתה אך אף אחד לא פתח לו את הדלת למרות שהיה אור בבית.
למחרת, 26.11.2015 בעודי מתכוננת לגשת למשטרה להגיש תלונה על הפוגרום שראיתי אמש, הופיעה מירית לויט עם הקבלן שלה.
אמרתי לה שאני לא מרשה לה לבטן את הגינה שלי, אז היא אמרה לי: "אם תשברי את הבטון את בצרות" וסובבה אלי את גבה והתרחקה... צעקתי אחריה "זונה".
מירית חזרה ואמרה לקבלן שלה: "צלם אותה היא תוקפת אותי".
אגב, כל הזמן צילמתי את ההתרחשויות בנייד שלי.
הקבלן התקרב אלי, כאילו צילם, ואז לפתע תקף אותי, נתן לי מכה ביד וחטף ממני את הנייד.
הזמנתי משטרה (אירוע 181)
השוטרת שבאה, תקפה אותי וביקשה ממני להציג לה טאבו על ההמעבר שלי לדירתי.
שאלתי אותה: ולמה את לא מבקשת ממירית לויט טאבו?
אז השוטרת אמרה לי שמירית לויט אמרה לה שהבניין הוא שלה.
אמרתי לשוטרת: בניין, זה לא כולל חלקי בית פנויים... אלה שייכים לכל דיירי הבניין, ואף דייר, גם לא בעל הבית, יכול לעשות בהם כרצונו...
השוטרת התעקשה שאפנה לבית משפט, בטענה, שאין כאן עניין משטרתי רק אזרחי... כשהצגתי בפניה את ההרס והחורבן שבעלי הבית גרמו לרכושי היא אמרה אני באתי רק בעניין התקיפה ולא הייתה תקיפה.
אני נמצאת היום במצב מסוכן, אני אסבול נורא וחיי הפכו הפקר.
התלונה הזו היא רק תיעוד אחד מפשעים רבים שמירית לויט מבצעת נגדי... אין לי כל אפשרות לחיות בביתי בכבוד, ואין לי כל אפשרות לעשות שימוש נאות בביתי... האלימות נגדי היא מאורגנת, מאחוריה עומדים חוקרים פרטיים המתפרנסים מחיסולי.
החוק קובע, כי כל חלקי הבית הפנויים, שייכים לכל דיירי הבית, לשימושם, ואף דייר, גם לא בעלי הבית, יכולים לנכס חל'י בית פנויים לעצמם...
החנייה הפלילית אינה של הבעלים, אך מירית לויט מרשה לעצמה להשכיר מקומות חניה, השייכים גם לי.
המקלט ששימש אותי, השייך לחלקי הבית הפנויים, גם נשדד על ידי מירית לויט והפך למחסן לשימושה הפרטיע...
הגג, שגם הוא שייך לחלקי בית פנויים ושימש אותי, נשדד ממני על ידי בעלי הבית בשיתוף פעולה עם עירית תל אביב. שנתנה להם רישיון לבנות על הגג.
יודגש, כי חלקי בית פנויים הוא גם כל השטח סביב הבניין, שאינו דירה.
כדי להוציא רישיון להקמת חניה, חובה לצרף את חתימתם של הדיירים שבצמוד לדירתם מבוקשת החנייה, המאשרים את הקמתה... בלעדי זה אסור לרשות לספק רישיון... אני כמובן מעולם לא נתתי אישור כזה, אבל מסתבר שזה לא הפריע לרשות לספק אישור פלילי להקמת מטרד בפתח ביתי.
הפשע שולט בבניין ובחיי, ואני חוששת מכנופיית הפשע שפועלת לחיסולי.
מלכה טייכר-מילר
האימיילים שלי:
taichermiller@gmail.com
malka.17vip@gmail.com
קישורים:
להלן התלונה "נאמן למקור":
שמי, מלכה טייכר-מילר, בעלת ת.ז. 05018907-5
אני מתגוררת בדירת קרקע בדמי מפתח ברופין 40 תל אביב, מזה כ-35 שנים.
זו תלונתי נגד מירית לויט, אשר היא ואחותה יוניס ויס, ירשו את הבניין ברופין 40 תל אביב, שבו אני מתגוררת בקומת קרקע נמוכה, לאחר שבעל הבית, יעקב שטיינפלד מת באופן חשוד, והאימא, של מירית לויט, יהודית, ירשה את הבניין, כשהיא חולת סרטן.
יהודית לויט, האימא, איימה עלי, שאם אני לא אעזוב את הדירה יהיה לי רע, ולא הבנתי איך יהיה לי רע, כי היא התגורה בכתובת אחרת... ואז בוקר אחד אני קמה ומגלה, שכל חזית ביתי הפך לחנייה, כולל השביל שמוביל לדירתי, ואין לי מעבר לדירתי.
קצת לפני כן נכנסה מירית להתגורר בבנין וקצת אחרי זה מתה יהודית מסרטן, ושתי בנותיה ירשו את הבנין ממנה:
יונית ויס נשואה לעורך דין זאב ויס
פניתי לעורך דין, שיבקש עבורי צו הריסה, אך העורך דין עבד עליי ואמר, שאני יכולה להוציא רק צו מניעה על המעבר שלי.
5 שנים טוטרתי בבית משפט עד שהשופטת ורדינה סימון, נתנה לי את הצו מניעה, אך ביום שלאחר פסק הדין המשיכו מכוניות לחנות על השביל כאילו כלום.
לציין, שפניתי לעיריית תל אביב, ונאמר לי שהחניה אושרה עבור כל דיירי הבית, ויש מקום רק ל-2 כלי רכב, אך המקום בפועל מכיל לפעמים 4 כלי רכב.
גם המדרכה שלפני הכניסה לשביל שלי משמשת לחניה, להתגרות ולחסימת דרכי.
מאחר שכך, הקמתי מעקה, שעלה לי 3,000 ש"ח, ושתלתי עצים ופרחים מחדש, לאחר שנעקרו עבור הקמת החניה הפלילית.
אציין, שכעבור זמן קצר, מצאתי את גופת שכנתי אסתר רבינוביץ בת חיים ז"ל, שנרצחה כביכול בהתקף לב, כמו בעל הבית, יעקב שטיינפלד. {אסתר רבינוביץ התגוררה בדירה הצמודה לדירתי, והיורשים השתלטו על דירתה}.
אני רוצה לציין, שאם בעל הבית, יעקב שטיינפלד, לא היה מת, אז הייתה סכנה שבעלת הבית יהודית לויט הייתה מתה לפניו ממחלת הסרטן, והחניה לא הייתה יכולה להיבנות, כי יעקב שטיינפלד לא היה מעוניין בזה.
וכאן אני מגיעה לתלונתי בגינה באתי היום למשטרה:
לפני מספר ימים התגלתה סתימה בביוב העובר על השביל צמוד לדירתי. הפועלים שפתחו את הביוב, הציעו לבעלת הבית להחליף את הצנרת, בין 2 נקודות הביוב שעל השביל, זאת שמעתי, כי השיחה התנהלה ליד דלת ביתי.
כדי לחפור, היה צורך להכניס דחפור, ולשם כך היו צריכים לנסר את המעקה שהתקנתי ב-3,000 ש"ח.
אני רוצה לציין, ששום דבר לא נעשה בתיאום ושיתוף פעולה איתי... בדיוק כמו שנבנתה החנייה... כאשר הגעתי בלילה הביתה גיליתי את החבלה.
הדבר גרם לי לתחושות תסכול קשות.
למחרת פתאום הופיע הקבלן {פרטי רכבו ושמו מופיעים באירוע 181 מתאריך: 26.11.2015}, הוא הופיע עם עוד בחור, וראיתי אותם מצביעים על העץ שטיפחתי שנים רבות מול חלון ביתי... הבנתי שהם זוממים להרוס לי את העץ, אז אמרתי לקבלן, שזה עץ פרטי שלי, ואני מבקשת לא לגעת בו... הקבלן אמר בסדר, אך בערב כשחזרתי גיליתי שהעץ נוסר בצורה זדונית.
שתקתי, קיוויתי שרק בזה מדובר, ואז אתמול בלילה, 25.11.2015 חזרתי וגיליתי שכל העצים שלי נעקרו, עצים שעלו לי הרבה כסף, שמאז המשפט (צו המניעה) אני מטפחת אותם... כולל, אדמה, גיזום, ניקוי יומיומי ועוד.
העצים שנעקרו, הונחו בערימה על המדרכה ממול, שמכונית הזבל תאסוף, ניגשתי וסחבתי מתוך הערימה 3 עצים וכמה עציצים שגם נזרקו בערימה, להצילם...
הנזק שנגרם לי הוא גדול, ובעיקר כואב... בשטח הגינה הונחו ברזלים הכנה לביטון.
הזמנתי ניידת (אירוע 503) - השוטר דיויד צילם ואמר לי לפנות בבוקר למשטרה... השוטר ניסה לדבר עם מירית לויט, הוא ניגש ודפק על דלתה אך אף אחד לא פתח לו את הדלת למרות שהיה אור בבית.
למחרת, 26.11.2015 בעודי מתכוננת לגשת למשטרה להגיש תלונה על הפוגרום שראיתי אמש, הופיעה מירית לויט עם הקבלן שלה.
אמרתי לה שאני לא מרשה לה לבטן את הגינה שלי, אז היא אמרה לי: "אם תשברי את הבטון את בצרות" וסובבה אלי את גבה והתרחקה... צעקתי אחריה "זונה".
מירית חזרה ואמרה לקבלן שלה: "צלם אותה היא תוקפת אותי".
אגב, כל הזמן צילמתי את ההתרחשויות בנייד שלי.
הקבלן התקרב אלי, כאילו צילם, ואז לפתע תקף אותי, נתן לי מכה ביד וחטף ממני את הנייד.
הזמנתי משטרה (אירוע 181)
השוטרת שבאה, תקפה אותי וביקשה ממני להציג לה טאבו על ההמעבר שלי לדירתי.
שאלתי אותה: ולמה את לא מבקשת ממירית לויט טאבו?
אז השוטרת אמרה לי שמירית לויט אמרה לה שהבניין הוא שלה.
אמרתי לשוטרת: בניין, זה לא כולל חלקי בית פנויים... אלה שייכים לכל דיירי הבניין, ואף דייר, גם לא בעל הבית, יכול לעשות בהם כרצונו...
השוטרת התעקשה שאפנה לבית משפט, בטענה, שאין כאן עניין משטרתי רק אזרחי... כשהצגתי בפניה את ההרס והחורבן שבעלי הבית גרמו לרכושי היא אמרה אני באתי רק בעניין התקיפה ולא הייתה תקיפה.
אני נמצאת היום במצב מסוכן, אני אסבול נורא וחיי הפכו הפקר.
התלונה הזו היא רק תיעוד אחד מפשעים רבים שמירית לויט מבצעת נגדי... אין לי כל אפשרות לחיות בביתי בכבוד, ואין לי כל אפשרות לעשות שימוש נאות בביתי... האלימות נגדי היא מאורגנת, מאחוריה עומדים חוקרים פרטיים המתפרנסים מחיסולי.
החוק קובע, כי כל חלקי הבית הפנויים, שייכים לכל דיירי הבית, לשימושם, ואף דייר, גם לא בעלי הבית, יכולים לנכס חל'י בית פנויים לעצמם...
החנייה הפלילית אינה של הבעלים, אך מירית לויט מרשה לעצמה להשכיר מקומות חניה, השייכים גם לי.
המקלט ששימש אותי, השייך לחלקי הבית הפנויים, גם נשדד על ידי מירית לויט והפך למחסן לשימושה הפרטיע...
הגג, שגם הוא שייך לחלקי בית פנויים ושימש אותי, נשדד ממני על ידי בעלי הבית בשיתוף פעולה עם עירית תל אביב. שנתנה להם רישיון לבנות על הגג.
יודגש, כי חלקי בית פנויים הוא גם כל השטח סביב הבניין, שאינו דירה.
כדי להוציא רישיון להקמת חניה, חובה לצרף את חתימתם של הדיירים שבצמוד לדירתם מבוקשת החנייה, המאשרים את הקמתה... בלעדי זה אסור לרשות לספק רישיון... אני כמובן מעולם לא נתתי אישור כזה, אבל מסתבר שזה לא הפריע לרשות לספק אישור פלילי להקמת מטרד בפתח ביתי.
הפשע שולט בבניין ובחיי, ואני חוששת מכנופיית הפשע שפועלת לחיסולי.
מלכה טייכר-מילר
האימיילים שלי:
taichermiller@gmail.com
malka.17vip@gmail.com
***
להלן האישור שקיבלתי בגין תלונה זו
קישורים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה