הרקע
המעקבים, שמבצעות אחריי חברות החקירות העוסקות מחיסולי, מצריך מעת לעת גם לבצע אימות זהותי באמצעות תעודת זהות... לשם כך מופעלים שוטרים זונות, שאורבים לי בדרכים, תוקפים אותי, ובעילות שווא דורשים ממני תעודת זהות.
בלית ברירה, אני מוסרת לזונות במדים את תעודת הזהות שלי... פעמים זה נגמר רק בביצוע האימות, ופעמים זה נגמר בדו"ח תנועה שקרי ברמה פלילית...
במקרה שהתקיפה נגמרת בדו"ח, אני מזמינה את השוטרים העבריינים להתעמת איתי בבימ"ש, ואז אני מגישה כתב הגנה שהוא תביעה שכנגד... וכך היה כאשר השוטר העבריין תקף אותי באופן יזום ומתוכנן, והגיש נגדי דו"ח תנועה דן, שמספרו 23-1-0333764-0.
בבימ"ש השלום לתעבורה בתל אביב, נפתח תיק שמספרו: 3676-10-11. התיק התנהל בפני סגן נשיא בימ"ש השלום לתעבורה ת"א, השופט ישראל ויטלסון.
להלן כתב ההגנה והתביעה שכנגד, שהגשתי לביהמ"ש "נאמן למקור":
מהות התביעה שכנגד: פיצויים.
ככלל, אני מחייבת עצמי לערנות יתר, לאחר שניצלתי בעור שיניי, מכמה ניסיונות דריסה זדוניות, ובמשפחתי היסטוריה של תאונות דרכים מוזרות...
בנוסף, קיבלתי איום על חיי מחבר וירטואלי בפייסבוק, אלחנן קהאן, כאשר שאל אותי בהקשר הזוי:
השוטר שתק, ואז לפתע העלה ארשת פנים רצינית ואמר:
"...טוב, שילמו לי כסף... אבל גם לשופטים משלמים כסף... אין לך מה לעשות... לא יעזור לך... כולם מקבלים כסף... את לא יכולה לעשות כלום...".
המעקבים, שמבצעות אחריי חברות החקירות העוסקות מחיסולי, מצריך מעת לעת גם לבצע אימות זהותי באמצעות תעודת זהות... לשם כך מופעלים שוטרים זונות, שאורבים לי בדרכים, תוקפים אותי, ובעילות שווא דורשים ממני תעודת זהות.
בלית ברירה, אני מוסרת לזונות במדים את תעודת הזהות שלי... פעמים זה נגמר רק בביצוע האימות, ופעמים זה נגמר בדו"ח תנועה שקרי ברמה פלילית...
במקרה שהתקיפה נגמרת בדו"ח, אני מזמינה את השוטרים העבריינים להתעמת איתי בבימ"ש, ואז אני מגישה כתב הגנה שהוא תביעה שכנגד... וכך היה כאשר השוטר העבריין תקף אותי באופן יזום ומתוכנן, והגיש נגדי דו"ח תנועה דן, שמספרו 23-1-0333764-0.
בבימ"ש השלום לתעבורה בתל אביב, נפתח תיק שמספרו: 3676-10-11. התיק התנהל בפני סגן נשיא בימ"ש השלום לתעבורה ת"א, השופט ישראל ויטלסון.
***
מהות התביעה שכנגד: פיצויים.
- אבקש לציין, כי כתב זה הינו חלק בלתי נפרד מהבלוג שלי: "האתר של מלכה טייכר-מילר". שבו אני חושפת פשע מחריד, שאני ומשפחתי קורבנותיו, המתקיים על "תעשיית רצח", שאחת מזרועותיה הם השוטרים העבריינים, (בהמשך, הבלוג המדובר עבר חבלה זדונית על ידי גורמים עבריינים בצוות בלוגר שהופעלו על ידי אותה חברת חקירות שהפעילה את השוטר העבריין לרשום לי את הדו"ח הזה).
- ועוד אציין, כי בבלוג שלי, איני מחדשת דבר לאף שופט במדינת ישראל, אני רק מוציאה לאור את הידוע, שעד היום היה קבור תחת שתיקה והשתקה, וזה שהעז לחשוף, מצא עצמו כלוא בבי"ח פסיכיאטרי בכפיה, חרף היותו על פניו, בריא בנפשו.
- בתוך כך אדגיש, כי השופט אלי ספיר, שדן בעבר באחד מדוחות התנועה הזדוניים שנרשמו לי, מנוע מלשפוט בתיק זה, בשל התנהלותו העבריינית, בגינה כתבתי לו מכתב נוקב.
- הפיצויים שקיבלו הורי ניצולי השואה, משכו אליהם נוכלים, אשר הפכו את משפחתי לפס יצור. בשיטות שטניות חולבים מאיתנו את התשואה שמניבים הפיצויים שהושקעו בעיקר בנדל"ן. עפ"י המידע שבידי, קיימת תכנית להעלים אותי בתום ההשתלטות על חלקי, בסיועם של שוטרים עבריינים.
- אני מצויה תחת מעקב 24 שעות ביממה. עם השנים למדתי את שיטות העיקוב, ואני מצליחה לסכל מעקבים וביצוע אימות זהותי, וכאן נכנסים לתמונה עובדי ציבור מושחתים המחייבים אותי באמצעות כוח תפקידם, להזדהות בעילות שווא, בעיקר שוטרים עבריינים שהם עמוד השדרה של תעשיית הרצח הזו, כאלה הם השוטרים שתכננו ויזמו את דו"ח התנועה הזדוני הזה.
- דו"ח תנועה זה, כמו כל הדו"חות שהמשטרה מפברקת נגדי, אחת לתקופה, אינו אלא, מניפולציה של עבודת משטרה, שביצעו השוטרים, כשהמטרה האמיתית, לבצע אימות זהותי, וזאת, תוך קשירת קשר לביצוע פשע נגדי, המהווה חלק מהטרור הנפשע שמופעל נגדי.
- אחד הרגעים הקשים והמפחידים שחוויתי באירוע הזה, היה כאשר רס"ר מנשה אליהו, בעל חזות של בריון גדל ממדים, החל לפתע לצעוד לעברי בצעדים מאיימים איטיים, תוך שהוא מנפח את חזהו ומישיר מבט חודר ומאיים לתוך עיניי... צעד אחר צעד התקרב אלי באיטיות מאיימת, עד שגופו המסריח כמעט נגע בגופי.
- ידעתי, כי הבריון במדים מצפה רק שארים ידי, לחצוץ בין גופי לגופו, כדי שתהיה לו עילה להנחית עלי אגרוף בפרצוף ולפוצץ לי את הלסת... בימ"ש מופנה בזאת לצפות בפרומו של תכנית התחקירים בערוץ 10, בסרטון: "בריונים במדי משטרה" - דקה 10:12" - בו משחזר בחור, כיצד שוטר ביצע בו בדיוק אותו תרגיל, שרס"ר מנשה אליהו ניסה לבצע בי... אלא, שהוא עשה טעות והרים את ידו לחצוץ בין גופו שלו לבין גופו של השוטר, והטעות הזו עלתה לו באגרוף לתוך הפרצוף ששבר לו את הלסת...
 |
| השוטר ניגש אליי למכונית: צא צא מהאוטו... איך ששמתי את היד על החזה שלו... הוא נתן לי אגרוף ללסת והרגשתי את הלסת מתפרקת... אח"כ השוטרים בעטו לי בראש כמו כדור מצד לצד... ימינה שמאלה ימינה שמאלה... בשבילי זה היה נצח... ראיתי את המוות בעיניים... והכל כי העז לשמוע רדיו במכוניתו חזק מדי |
- כך היה יכול להסתיים גם המפגש שלי עם אותו שוטר עבריין שלא הסתפק רק בהטרדתי ובהשפלתי וברישום הדו"ח הזדוני, הוא גם תכנן לשבור לי את הפרצוף.
- למזלי, זיהיתי מיד את כוונותיו של הנבלה הזה, וגם הבנתי שהאירוע מצולם, אחרת לשם מה היה זקוק השוטר המסריח לעילה כדי לתקוף אותי, הוא היה יכול לבצע בי את זממו ולהאשים אותי שהתפרעתי וניסיתי לתקוף אותו, ולכן נאלץ להנחית עלי אגרוף בפרצוף כהגנה עצמית... אח"כ הוא גם היה מועלה בדרגה ובתפקיד, ברוח מסורת ארגון הפשע הזה, ששמו: משטרת ישראל.
- מיד אחזתי חזק מאחורי גבי, את ידית עגלת הקניות שלי בשתי ידיי, וצרחתי עליו בכל כוחי: "זוז ממני! ...אל תיגע בי! ...תתרחק ממני! ...עבריין שכמוך! ...תתרחק ממני מיד!..." וכך הוספתי וצרחתי עד שלבסוף הוא נעצר במרחק נגיעה מגופי, ושנייה לפני שנחנקתי מהסירחון שהדיף... ואז צעד כשלושה צעדים לאחור, ואמר לי בחיוך שטני: "...הנה, התרחקתי...".
- נשמתי לרווחה תרתי משמע.
התייחסות לדו"ח
- בסעיף "תיאור המעשה", רשם השוטר העבריין, רס"ר מנשה אליהו: "...לא ציית לרמזור, בכך שהתחלת לחצות את הכביש... היה אור אדום".
- האומנם כך שוטר שקרן ומושחת?
- אני פונה אליך, רס"ר מנשה אליהו, מ.א. 958579, בריון שפל ומסריח, ודורשת ממך, כי תספר לבימ"ש את כל האמת על הדו"ח הזדוני הזה... ספר איך אתה והשוטרת הזונה בניידת, שימשתם נגדי כלי רצח בידי חוקרים פרטיים עבריינים העוסקים בחיסולי... ספר איך קשרתם קשר נגדי, ארבתם לי ויחד תכננתם ויזמתם את הדו"ח הזדוני הזה... ספר גם איך תכננתם לתקוף, להשפיל ולעצור אותי, ואל תשכח עבריין שפל ועלוב נפש, לספר גם על המניעים בעבורם מכרתם נשמתכם לשטן...
התייחסות לנקודת מבטו של בימ"ש
- בימ"ש ודאי יראה בביטויים הנ"ל, העלבת עובדי ציבור, שאמונים על אכיפת החוק... לכן אקדים ואומר, כי עומדת לי הגנת "אמת דיברתי"... אני אוכיח, כי דו"ח זה הינו זדוני ותוכנן נגדי תוך קשירת קשר לפגוע בי ותוך ניצול כוח המדים... השוטרים סכנו את חיי נגדי, בדיוק, כפי שזונה חולת איידס מסכנת את קורבנותיה, כאשר היא מנצלת את כוח גופה כדי למלכדם ברשתה, בעבור אתנן, ביודעה בבירור, מה יהיו תוצאות מעשיה השפלים על קורבנה התמים.
- דו"ח תנועה זדוני זה והתנהלותם העבריינים של השוטרים, הם נדבך קטן במסכת הטרור היזום והמתוכנן, שמופעל עלי ע"י השוטרים העבריינים בכל מקום... בביתי, ברחוב, בעבודתי ובמשפחתי... בהפכם את חיי, מקור הכנסה נוסף לעצמם... הם מנסים ללא לאות, לתפור לי תיקים הזויים, לייחס לי מסוכנות כרוצחת, מסוכנות לציבור, מסוכנות כחולת נפש, ומאשימים אותי שאני מתכננת לנשל את בעלת הבית מרכושה וגורמת נזק לבניין ע"י סתימת הביוב של הבניין בבקבוקי פלסטיק... יריעה הזויה זו, ארוכה ובלתי נתפסת, כפי שאחשוף בבלוג שלי. (בהמשך עבר הבלוג חבלה חמורה על ידי גורמים עבריינים בצוות בלוגר, שגם הם כמו השוטר, תקפו אותי בשליחות החוקרים הפרטיים העוסקים בחיסולי כשהם עושים שימוש בכוחם לפגוע בי).
להלן העובדות לעניין דו"ח התנועה:
- בתאריך 23.5.2011, בערך בשעה 12:00 בצהריים, חציתי במעבר החצייה את כביש בן גוריון, בצמומת בן גוריון - הירקון, שבאזור התעשייה בני-ברק.
- המעבר חציה המדובר, חוצה 2 כבישים רחבים, מפריד ביניהם אי תנועה, וכל כביש הוא דו מסלולי... מכאן, שמעבר החציה המדובר, חוצה 4 מסלולים.
- אני חציתי ממזרח למערב, כשפניי אל המדרכה הצמודה ל"שטיחי כרמל".
- בצמוד למעבר החצייה, מימיני, חוצה כביש הירקון את כביש בן גוריון, ובסוף מעבר החצייה, עובר עוד כביש צר, שמתעקל מכביש הירקון ומתחבר עם כביש בן גוריון, ואין עליו סימון של מעבר חצייה.
- כך, חציתי בפועל, 5 מסלולים.
- בטרם התחלתי לחצות ולפני שבדקתי את צבע הרמזור, סרקתי בעיניי את השטח, כפי שאני עושה תמיד.
בנוסף, קיבלתי איום על חיי מחבר וירטואלי בפייסבוק, אלחנן קהאן, כאשר שאל אותי בהקשר הזוי:
"...מה את יודעת על שיטת רצח בתאונת דרכים, שיש 2 עדים שיעידו שהקורבן אשם במותו?...".
- באופן מוזר לשעת האירוע, כביש בן גוריון על כל 5 מסלוליו, היה שומם, וגם כביש הירקון... גם האופק היה שומם, ולא נראו כל כלי רכב שהם, לא בנסיעה ולא בעצירת מתנה לפני מעבר החצייה... כ"כ, אני הייתי הולכת הרגל היחידה, במדרכות ובמעבר החצייה... בתנאי שטח כאלה, כל אדם סביר היה חוצה את הכביש גם באדום, אך אני לקחתי בחשבון אפשרות של מלכודת, שעלולים להכין לי שוטרים עבריינים, שבכוחם לשלוט על פעילות הרמזורים, ובדיעבד התברר, שכך היה. לכן, לפני שירדתי אל מעבר החצייה, וידאתי שהרמזור ירוק.
- חציתי בהליכת צב את כל 5 המסלולים, כשאני דרוכה לכל מקרה, שמישהו מתכוון לדרוס אותי. לשמחתי השיממון לא הופר, ועליתי על המדרכה בשלום, ופניתי שמאלה, כשאני ממשיכה בהליכת צב על המדרכה לכיוון המסעדה הקרובה, בה אני נוהגת לאכול בכל עת שאני באזור זה... לציין, כי זה גם כיוון הנסיעה של הכביש הצר שמתפצל מכביש הירקון ומתעקל לתוך כביש בן גוריון.
- לאחר שצעדתי על המדרכה כ-20 מ', בהליכת צב, ושנייה לפני שעמדתי להיכנס למסעדה, שמעתי מישהו צועק לעברי מאחורי גבי, בטון תקיף ופוקד: "...הי! הי! הי! הי! הי!..." - אציין, כי החוקרים הפרטיים העוקבים אחריי, יודעים שהתכוונתי להיכנס למסעדה לאכול את ארוחת הבוקר שלי בשעת צהריים זו... זה חלק מתכניתם השטנית, להתעלל בי כשאני רעבה מאוד.
- הבנתי ששוב הזונות האלה מלכדו אותי. לרגע שקלתי להתעלם ולהיכנס למסעדה, ולעשות עצמי לא שומעת ולא מבינה, שהצעקות מאחורי גבי מופנות אליי, אך חששתי שהשוטר הנבלה ייכנס אחריי לתוך המסעדה ויפדח אותי, אז ברגע האחרון פניתי לאחור.
- כשהסתובבתי, ראיתי במרחק של כ-10 מטר, גבר גדל ממדים, כהה עור ולבוש שחורים, יושב על קטנוע מסיבי, כשראשו מכוסה בקסדה שחורה גדולה, שכיסתה את כל ראשו, את לחייו וסנטרו, בנוסף הרכיב משקפי שמש שחורות כהות ענקיות, שכיסו את כל חלק פניו העליון, ורק שפתיו חשופות.
- גם שלא ידעתי שהבריון על הקטנוע הוא שוטר, ובכלל, לא ידעתי, ששוטרי התנועה החלו ללבוש מדים שחורים, ידעתי במאה אחוז, מניסיוני, כי שוטר נמצא בקרבת מקום בהמתנה... שכן, כך עובד הפשע הזה... נשלחים אלי כל מיני טיפוסים להתגרות ולפגוע בי, להשפיל ולתקוף אותי, או לבצע בי כל התעללות שטנית אחרת, ובאותה עת ממתין שוטר עבריין, בסביבת האירוע, לרגע שאגיב, כדי שיוכל להתערב ולהוסיף גם הוא ולתקוף אותי.
- אציין עוד, כי בהיעדרי מביתי, זרים פורצים לדירתי כשיגרה, באמצעות מפתח לדירתי שהשיגו בדרכים פליליות, בשיתוף פעולה עם השוטרים העבריינים, והם שוברים, הורסים, גונבים, ואני חוששת מכך, שהם מתכננים להרעיל אותי.
- הבריון ישב על הקטנוע ושתק... רק ידו הורמה לעברי ובאצבעות האמה והאצבע, הוא סימון "כ", ואני הייתי אמורה להבין, שהוא רוצה את תעודת הזהות שלי... רתחתי מזעם, ובעיקר, חשתי מושפלת ופגועה מאוד, וצעקתי עליו: "...מי אתה?!... מה אתה רוצה ממני?!...".
- הבריון המשיך לשבת על הקטנוע בשאננות, ובזלזול פלט לעברי: "...תעודת זהות... עברת באדום...".
- צעקתי עליו שוב: "...מי אתה?! ...תגיד לי מי אתה?!...".
- והוא בשלו. המשיך לשבת בשאננות על הקטנוע במרחק כ-10 מטר ממני, ובזלזול מרתיח פלט: "...תעודת זהות...".
- אז צרחתי עליו: "...אני שואלת אותך שוב... מי אתה, שאתה רוצה ממני תעודת זהות?!...".
- כך זה המשיך, עד שלבסוף הזונה הואיל לרמוז לי מי הוא, בסימנים... הוא דחף קדימה את כתפו, ומיקד בחטף את מבטו בסמל המודפס בגב הז'קט שלו... בכך הוא כיוון אותי לגלות בעצמי מי הוא...
- התקרבתי כדי לראות באיזה סמל הזונה מתהדר, אך הסמל לא היה ברור לי, אז צעקתי עליו שוב: "...אתה רוצה להגיד לי מי אתה, או שאני הולכת!...", ורק אז הוא פלט בלחש: "...משטרה...".
- כאן אציין, כי שיטות ההשפלה שהשוטר נקט בהם כלפי, קרי, פניה משפילה ופוגענית, חוסר כבוד, התעלמות, פנים מכוסות, דיבור בלחש וכדומה, מוכרים לי מבית היוצר של "תעשיית הרצח".
- בשלב זה עדיין לא האמנתי שהבריון על הקטנוע הוא שוטר, וכאשר לחש לי שהוא משטרה, צעקתי עליו: "...תוריד מיד את הקסדה מהפרצוף שלך... אני רוצה לראות מי אתה!?..."... הזונה התעלם ונאלצתי לחזור על דרישתי זו מספר פעמים, ובכל פעם, בתגובה, הוא דרש ממני שאמסור לו את תעודת הזהות שלי, כשפניו מוסתרות בתוך הקסדה.
- המשכתי לדרוש שיוריד את הקסדה... ואז לפתע, הוא ירד מהקטנוע, וצעד מספר צעדים כשהוא מתרחק ממני, ובהיותו במרחק של כ-3 מ', הרים מעל פניו את המשקפיים שכיסו חצי פנים, והתברר שהן מחוברות אל הקסדה, אך הקסדה נותרה על ראשו... וכך אמר לי בטון תקיף וכעוס: "...הנה! ...עכשיו את מרוצה!...". שתקתי. ואז לפתע הוא החל לצעוד לעברי, באופן מאיים כמתואר לעיל בסעיפים: 4-5 בכותרת "הרקע".
- אני תוהה, מדוע ואיכן הסתתר השוטר במשך כל הזמן שחציתי את מעבר החצייה, ומה היו שיקוליו שלא לעצור אותי בזמן אמת, כשעברתי לכאורה באדום?
- אני תוהה, מדוע המתין השוטר זמן כה רב, עד שאתרחק בהליכת צב כ-20 מטר מהמקום, ואז יצא ממחבואו ותקף אותי על המדרכה, רחוק מהמעבר חצייה, כשהוא משפיל אותי באופן מתוכנן על פניו.
- אני תוהה, מדוע נעצר השוטר כ-10 מטר מאחורי גבי, בצורה פוגענית, במקום להגיע עד אליי עם הקטנוע, לעצור, ולדבר איתי בכבוד?
- אני תוהה, מה היו מניעיו הפליליים של השוטר, לתקוף אותי ברחוב, ולעשות שימוש בכוח מדיו כדי להשפיל אותי ולרמוס עד דק את זכויותיי כאישה, כאדם וכאזרח?
- ברור על פניו, שהשוטר פעל בניגוד לחוק ולתקנות מחייבות, כאשר רשם לי דו"ח תנועה, ואין זה משנה, אם עברתי באדום... הכיצד היה יכול לזהות אותי בגבי, בהולכי על המדרכה ובהיותי במרחק כ-20 מטר ממעבר החצייה?
- אני תוהה, אם השוטר היה מבחין בי גם אם היו עוד הולכי רגל לידי שגבם דומה לגבי?
- אני תוהה, אם השוטר הבריון ושותפתו בניידת, שלטו במתגי הרמזורים בצומת, והפעילו אותם למלכד אותי... ולכן גם השטח היה נקי מהולכי רגל.
- לאחר שניצלתי מהלינץ', כמתואר לעיל בסעיפים: 4-5 בכותרת "הרקע", שוב החל השוטר לדרוש ממני את תעודת הזהות שלי, והפעם עשה זאת בתקיפות יתר... אז גם אני הגבתי בתקיפות יתר ודרשתי ממנו, שקודם יראה לי הוא את תעודת השוטר שלו... כמובן שהוא לא מיהר להציג בפניי את תעודת השוטר שלו, אך אני לא ויתרתי, ואז הוא שלך את התעודה לשבריר השניה ומיד החזירה לכיסו, מבלי שיכולתי לקרוא את הכתוב בה... תוך שהוא מודיע לי שכל הפרטים שלו יופיעו בדו"ח התנועה שהוא מתכנן לרשום לי... ומיד דרש ממני שוב את תעודת הזהות שלי.
- מיותר לומר, כי התקשיתי מאוד לשתף פעולה עם השוטר העבריין הזה, היה ברור לי שהוא פועל נגדי ממניעים פליליים, אך הייתי רעבה נורא, ולא היה לי כוח לעימותים, אז שכנעתי את עצמי למסור לו את תעודת הזהות שלי ולסגור עניין...
- התכופפתי לשלוף מעגלת הקניות את התיק שלי, ואז שמעתי את השוטר מטיח לעברי בטון תקיף ורם את המשפט המוזר הזה: "...את ירקת 5 פעמים כשעברת במעבר החצייה!...".
- אני תוהה, מדוע היה חשוב לשוטר המסריח לציין את הפרט הזה?... לא סתם מציינים פרט מזהה... ההערה שהטיח בי השוטר הזונה שימש אותו פרט מזהה...
- מיד התיישרתי ואמרתי לשוטר בחיוך מלגלג: "...אז אני רואה שאתה עקבת אחריי...", השוטר לא התבלבל וחזר שוב ואמר בתקיפות: "...אני ריתי אותך יורקת 5 פעמים...". אז ירקתי לידו, והאידיוט כאילו חשף תגלית קרא בקול רם: "...הנה... את יורקת גם עכשיו!...". אז ירקתי לידו שוב ושוב ושוב, ותוך כדי אמרתי לו: "...הנה שוטר... אני יורקת שוב ושוב ושוב... יש לך עכשיו המון ראיות מפלילות מושלמות נגדי...".
- לפתע הרים השוטר את ידו האוחזת בנייד באגרסיביות ואיים עלי בטון תקיף: "...את נותנת לי תעודת זהות או שאני מזמין ניידת!...", ומבלי להמתין לתגובתי הוא התקשר והזמין ניידת, וזאת למרות שהוא ראה אותי מחטטת בעגלת הקניות שלי בחיפוש אחר תעודת הזהות.
- השוטר עוד לא סיים להזמין ניידת והניידת הופיעה... פריחה במדים הוציאה את ראשה וחצי גופה העליון דרך חלון הניידת, וכשהיא מסתלבטת עלי עם השוטר אמרה: "...מי? מי? ...מה היא לא רוצה לתת לך?...". שתקתי והמשכתי לחפש את תעודת הזהות שלי... נצרכתי לכוחות נפש אדירים לא לומר לפרוצה הזו מה אני חושבת עליה... מיותר לומר שהשוטרת בניידת הייתה חלק מהמזימה והיא המתינה בקרבת מקום בזמן שהבריון תקף אותי וכשעזבה עדיין נותרה בקרבת מקום... זה מה שעושה המשטרה בכספי הציבור...
- כאן אחשוף פצע נפשי עמוק שגרמה לי המשטרה, שלא יגליד לעולם... מעצר שווא זדוני ונפשע שביצעו בי שוטרים עבריינים שניסו לחסל אותי כשכירי חרב של החוקרים הפרטיים העוסקים בחיסולי.
- ערב אחד הגעתי הביתה בתום יום ארוך ומתיש של קיבוץ נדבות והליכה מתישה... הייתי רעבה ועייפה, וחיכתה לי קבלת פנים מידי שכני, ידגר, שהתגורר בדיוק קומה מעלי, בדירה שכל דייריה ללא יוצא מן הכלל מופעלים על ידי חברת החקירות העוסקת בחיסולי... אגב, נודע לי שאותו ידגר ניסה להחתים את השכנים על כך שאני מהווה גורם מפריע בבניין לצורך הוצאת צו מבית משפט להרחקתי מדירתי, וכיום הוא עורך דין.
- כשעמדתי לפתוח את הדלת, שפך עלי אותו ידגר מים מזוהמים על הראש.
- לא היה לי כוח פיזי, אחרי מה שעברתי כל היום, לאלימות הזאת, כל מה שרציתי הוא ללכת לישון שעתיים... הייתי רעבה ומותשת, וידעתי ששוטרי מרחב ירקון הזונות עומדים מאחורי הפשע הזה והם ממתינים בקרבת מקום לתגובתי כדי להוסיף ולתקוף אותי...
- החלטתי לאזור את הכוחות האחרונים שנותרו לי לפוצץ את המורס הזאת. מלאתי דלי מים ועליתי לדירתו ושפכי את המים בפתח ביתו...
- ואז כביכול הוא הזמין משטרה, כפי שתוכננה המזימה, והניידת הופיעה תוך שנייה.
- השוטרת השמנה והזונה ניסתה להסביר לי שלא ייתכן שידגר הוא זה ששפך עלי את המים, והעילה לכך היא שהמרפסת שלו יבשה... אז מה אם ראיתי את ידגר עם הדלי ביד מיד לאחר ששפך עליי את המים?
- אמרתי לשוטרת: טוב, לא משנה, רק תני לי את מספר האירוע ואת הפרטים שלך...
- ואז השכן ידגר קרא לשוטרת שנכנסה פנימה לדירתו, וכעבור שניות היא ירדה וניגשה לרכבה, ביררה בקשר והתברר לה שיש צו מעצר נגדי, אשר עד היום איני יודעת באיזו עילה הוצא הצו המושחת הזה נגדי... ומי השופט הזונה שאישר לבצע בי את הפשע הזה...
- כך מצאתי עצמי עצורה בידי נאצים במדים לאחר יום מתיש, רעבה, רטובה עד לשד עצמותיי, מושפלת, כואבת וחסרת אונים וישע... את שהתרחש בתחנת המשטרה אפרט בנפרד...
- לשכניי הרוצחים, לשוטרי מרחב ירקון הנאצים, לשופטים המושחתים העושים תפקידם כלי רצח נגד חסרי ישע, ולחוקרים הפרטיים שזממו את עצרי, אני מאחלת גסיסה איטית ממחלה חשוכת מרפא, מלווה בכאבי תופת, שתבקשו את המוות שיגאל אתכם מייסורכם והמוות לא יבוא... רבבות קורבנות מיוסרים כמוני, מחוסלים ע"י הנאציזם היהודי במדים, אלוהים יקום דמם ונפשם המעונה... אמן.
- השוטרים שמלכדן אותי בדו"ח התנועה הזדוני הזה, היו מעודכנים לגבי המעצר הזדוני שבוצע בי, וידעו שאני נושאת טראומה, והם פרטו על זה... הניידת שהמתינה בפינה לקריאה נועדה להלך עלי אימים.
- 24 שעות ביממה, אני נתונה תחת טרור של עולם תחתון במדים... החודרים באלימות לתוך חיי, מונעים ממני לחיות כאחד האדם... יש להם מדים המקנים להם כוח אדיר ובלתי מוגבל, והם משתמשים בכוחם זה כדי לחסל אותי... הם מבצעים בי פשעים, שבגינם יושבים אזרחים מאסר עולם, אך עליהם מגינים המדים.
- בעבור אתנן, חודרים הזונות במדים, לתוך חיי, לתוך דירתי, לתוך נשמתי, גזלו את חירותי, רצחו לי את חיי, הרסו את שמי הטוב ורמסו אצת כבודי, וידן עוד נטויה... אין מקום שבו אני מוגנת מפניהם... הם תוקפים אותי בביתי, ברחוב, בעבודה ובכל מקום... ואני חסרת אונים וישע מול תעשיית הרצח השטנית הזו...
- כשהניידת הסתלקה, מסרתי לשוטר את תעודת הזהות שלי ותוך כדי אמרתי לו: "...אבל אני עברתי בירוק...". השוטר מיהר להתנגד ואמר בתקיפות: "...לא! לא! לא!...", ולקח את תעודת הזהות שלי וניגש אל הקטנוע שלו, ואני הולכת אחריו.
- בזמן שהמתנתי שירשום את הדו"ח וישיב לי את תעודת הזהות וישחרר אותי לדרכי, לפתע הוציא השוטר מכשיר קשר, אולי זה היה סוג של נייד, והתקשר. שאלתי אותו: "מה אתה עושה עכשיו?...", והוא השיב לי: "...אני צריך לברר עלייך פרטים...". נאלצתי לבלוע את התנהגותו התמוהה בלשון המעטה, והמתנתי.
- לפתע, הרים השוטר את תעודת הזהות שלי, עד שהוא נדרש להרים את ראשו כדי להקריא מתוכה את המספר... השוטר היה נרגש מאוד בעת שהקריא את מספר תעודת הזהות שלי, וכשסיים, מישהי מעברו השני של הקו החמיאה לו: "...עשית עבודה טובה...". יכולתי לשמוע זאת, כי השיחה התנהלה על רמקול.
- לאחר מכן, השיב לי השוטר את תעודת הזהות שלי... הוא לא ביקש וגם לא קיבל עלי כל פרטים... הבנתי שהמקום שהשוטר החנה את הקטנוע שלו מכוסה במצלמה... השאלה, עבור מי בוים וצולם האירוע הזה, ומה התמורה שהשוטרים העבריינים קיבלו עבור "העבודה הטובה שהם עשו עלי".
- אז פניתי אל השוטר ואמרתי לו בלעג: "... אז מה? ...עשית עבודה טובה?... ספר לי על העבודה הטובה שעשית... איך הצלחתם, אתה והשוטרת בניידת, להפיל אותי בפח ולהשיג את מספר תעודת הזהות שלי... אההההה?...".
- אז מיהר השוטר להתקשר אל הזונה בניידת ואמר לה בהסתלבטות: "...את עוד פה?... בואי, בואי... היא רוצה לחקור אותך?...".
- השוטרת לא חזרה, אבל אני אמרתי לשוטר: "...תגיד, אתה חושב שאני לא יודעת שסינדלת אותי באופן זדוני בעבור בצע כסף?... אני הרי יודעת, שאתה והשוטרת בניידת הופעלתם נגדי ע"י חוקרים פרטיים, ששילמו לכם כסף בעבור מספר תעודת הזהות שלי... אתם למעשה קשרתם קשר לביצוע פשע נגדי תוך שימוש במדים ובכוח משרתכם...".
השוטר שתק, ואז לפתע העלה ארשת פנים רצינית ואמר:
"...טוב, שילמו לי כסף... אבל גם לשופטים משלמים כסף... אין לך מה לעשות... לא יעזור לך... כולם מקבלים כסף... את לא יכולה לעשות כלום...".
תביעתי לפיצוי
אני פונה בדרישה לביהמ"ש, לחייב את המשטרה לפצותני, בגין:
- קשירת קשר לביצוע פשע נגדי, תוך שימוש בכוח המשרה והמדים,
- הוצאות שנגרמו לי בשל כתב הגנה זה, ששיתק אותי שבועות רבים ונאלצתי לשבת בבתי קפה לצורך הדפסתו, מאחר והחשמל בביתי מנותק.
- הטרדתי הזדונית והשפלתי.
- פגיעה בכבודי ובחופש התנועה שלי.
- הפעלת איומים וכוחניות ממניעים פליליים.
- שליטה על חיי באמצעות אימה וטרור, ממניעי פשע.
פניה אישית אל השופט/ת:
העמידו עצמכם במקומי בבואכם לפסוק בתביעתי, ותפסקו כפי שהייתם מצפים שיפסק לכם, לו הייתם חווים במקומי את הטרור הנפשע הזה מידי שוטרים בריונים, מושחתים ועבריינים.
על החתום:
מלכה טייכר-מילר - ת.ז. 05018907-5
