אחותי הבכורה, מינה שטיינברג, הי"ד, נרצחה ע"י חברת החקירות העוסקת בחיסולי, כשנתיים לאחר מותם בטרם עת של הוריי, שרה ודב טייכר, שנפטרו בשנת 1994.
בדירה מעלי, ברופין 40 ת"א, בקומה א', התגוררו, הזוג טל קידר ויוסי גרעיני, שנים רבות... הם לא היו נשואים, והביאו במשותף ילדה.
טל, גרושה עם 2 בנות גדולות,
יוסי, סרן בצבא, רווק,
השניים הופעלו נגדי על ידי חברת החקירות העוסקת בחיסולי, ובין היתר ביצעו נגדי מעקבים והאזנות סתר לטלפון הנייח שהיה לי.
שבוע לפני שאחותי הבכורה נרצחה בשיטת גרימת מוות באמצעות אירוע מוחי, היא התקשרה אליי וביקשה שאנחנו האחים נתאחד... כי תעשיית הרצח הפרידה בינינו האחים.
שבוע לאחר אותה שיחה, נתבשרתי, שאחותי שוכבת ללא הכרה בבית חולים אסף הרופא... בביקורי פגשתי רופאים זונות וצוות רפואי אלים ונתעב... אחותי מתה!... בת 53 בלבד בהירצחה... הי"ד!
בדיעבד התברר לי שהצוות הרפואי שפגשתי בבית חולים אסף הרופא, הופעל ע"י חברת החקירות העוסקת בחיסול משפחתי...
טל קידר ויוסי גרעיני, הקליטו את השיחה שלי עם אחותי, קיבלו כסף על העבודה המסורה הזו, ומחשש שאנחנו נתאחד, רצחה חברת החקירות העוסקת בחסולי, את אחותי התמימה, דור שני לניצולי שואה... השם יקום דמה!
***
הזוג טל קידר ויוסי גרעיני, אף ביצע נגדי פשעים שטניים אחרים, כמו הזרמת מים לתוך דירתי דרך התקרה, ויצירת בקע בתקרה דרכו זרמו המים... הפשע השטני הזה נמשך מספר שנים. הם מנעו ממני לחיות בדירתי, גרמו לי נזקים בריאותיים וברכוש, ועד היום אני חיה בדירה שכל הגג קרוס, כתוצאה מהמים שזרו הרס וחורבן, וזה גם תודות לפיקוח העירוני ת"א, שכל פניותיי להתערבות במפגע הזה, היו לחרב פיפיות נגדי, והיה ברור שכל פקחי העירייה עובדים קשורים למפגע הזה ובדיעבד התברר לי שהם פועלים בשירות חברת החקירות העוסקת בחיסולי... עד היום ההרס שולט בביתי, הוא כה גדול עד שאין באפשרותי לשאת בעלויות השיפוץ, ואני נאלצת לחיות בתוך ההרס והעובש שהם הותירו אחריהם בחיי.
בדיעבד התברר לי, כי הדירה הזו בקומה א', משמשת משכן לעבריינים הפועלים מטעם חברת החקירות העוסקת בחיסולי, הנשתלים כשכניי..
***
בתעודת הפטירה של אחותי מינה, מופיע, שאחותי נולדה ביום 6 בפברואר...
אך בזיכרוני חרוט התאריך 7 בפרואר...
לקראת כל יום הולדת של אחותי, היו הוריי מזכירים זה לזה בפולנית את תאריך הולדתה של אחותי: שבטגו לוטגו, שזה 7 בפברואר, כדי לקנות לה מתנה...
אחותי, שהייתה חולה במחלת אפילפסיה (הנפילה), זכתה לפינוק יתר מהוריי, וימי הולדתה היו קודש לרכישת מתנות יקרות לילדה...
***
זיכרון אישי מימי ילדותנו בלוד.
לאחותי מינה הייתה מחברת שירים, מחברת שהייתה רושמת שם כל שיר חדש שיצא... בימים חמים, כשהייתה חוזרת מבית הספר, לא היה מזגן בבית, המרצפות היו נשטפות, וכך היה הבית מקורר... אחותי מינה הייתה נמרחת על הרצפה הקרה, פותחת את המחברת שירים ומתחילה לשיר ואני הייתי מצטרפת אליה בשירה...חוויה נעימה שנצרבה בזיכרוני מהבית בלוד ומאחותי הבכורה, מינה, שכל מה שנותר לי ממנה הוא זכרונות מהבית
לאחותי מינה הייתה מחברת שירים, מחברת שהייתה רושמת שם כל שיר חדש שיצא... בימים חמים, כשהייתה חוזרת מבית הספר, לא היה מזגן בבית, המרצפות היו נשטפות, וכך היה הבית מקורר... אחותי מינה הייתה נמרחת על הרצפה הקרה, פותחת את המחברת שירים ומתחילה לשיר ואני הייתי מצטרפת אליה בשירה...חוויה נעימה שנצרבה בזיכרוני מהבית בלוד ומאחותי הבכורה, מינה, שכל מה שנותר לי ממנה הוא זכרונות מהבית
***
קישורים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה